לאחרונה השתתפתי בשיח אמן (בזום!) עם אמנית אמריקאית צעירה, שעבודותיה חוקרות נשיות, תחת מבטו הנוקב של המערב הגברי והקולוניאליסטי. כאמנית צעירה מהרפובליקה הדומיניקית, שהיגרה לארה”ב לפני מספר שנים, מינאיאה מודעת בהחלט למבט של המערב על המקום האקזוטי ממנו היא באה, ועל פוליטיקת הגוף הנשי. היא משלבת את כל הנושאים הללו בעבודות צבעוניות ומושכות במבט ראשון, שמחביאות ביקורת חברתית ופוליטית שנגלית לצופה במבט שני.
אהבתי את האופן שבו התפתח גוף העבודות שלה – עבודה הובילה לרעיון הבא וכך כל יצירה הולידה את זו שאחריה. אז אציג גם אני בפניך את העבודה הראשונה, כפי שהציגה לנו אותה מינאיאמה. ביצירה, ששמה הוא Siboney, העתיקה האמנית טפט טרופי לציור קיר רחב ידיים ששקדה עליו במשך כחודש(!). לאחר מכן היא ביצעה מיצג ואף צילמה סרטון וידאו שלו (שגם הוא חלק מהעבודה) ובו היא “נמרחת” ומתפלשת בציור לאורך הקיר, לאחר שהרטיבה את בגדיה ואת שערה במים. כך הותירה טביעת הגוף שלה חותם על העבודה תוך שהיא מוחקת למעשה חלק מהציור.
מינאיאה הציגה בפנינו עבודת קיר נוספת – Redecode II – עיבוד מניפולטיבי של טפט היסטורי. בטפט המקורי נראות חמשת היבשות, על העושר הטבעי ומעשה ידי אדם המאפיין כל אחת מהן. בטפט מוצגת אירופה בקדמת התמונה, כמו מעין צופה בהתנשאות מעל שאר היבשות. אופן תיאורן של היבשות האחרות, הוצג בצורה אקזוטית, כפי שהן נראו לאדם הלבן והקוליניאליסטי. בעיבוד הממחושב שיצרה האמנית לטפט, אירופה נשלחה אל קיר צידי הרחק מאחור, ואותה “אקזוטיקה” כביכול הוקפצה קדימה.
כאשר מתקרבים אל הטפט החדש והמעובד, ניתן לראות שהוא למעשה מפוקסל – פעולה נוספת של מינאיאה, אשר מערערת על הדימוי המקורי. בתוך הפיקסלים החביאה האמנית מספר קודי QR, שניתן לסרוק ולגלות בהם מידע ודימויים מהמחקר שעשתה לקראת העבודה.
בעבודה הבאה, המכונה #dominicanwomengooglesearch, יצרה מינאיאה מעין מובייל פיסולי של גזרי נשים. את הדימויים היא מצאה בגוגל תחת החיפוש “נשים דומיניקניות”, ולאחר שגזרה את חלקי גופן, היא כיסתה אותם בבדים טרופיים אופיינים. זאת על מנת להעצים שוב את נקודת המבט של הגבר הלבן על האישה הזרה. מינאיאה גילתה בחיפוש הגוגל, כי ברוב התמונות הנשים עומדות בתנוחות אופייניות החוזרות על עצמן – רובן פתיינות – כתגובה למבטו החומד של אותו גבר לבן. הגילוי הזה הוביל אותה לסדרת העבודות האחרונה שאציג בפניך.
אותם המוטיבים חוזרים על עצמם גם בסדרה Containers – נשיות וקולינאליזם. מינאיאה תפרה בגדים הכולאים את הדוגמניות שלה באותן התנוחות הפתייניות שהיא זיהתה בחיפוש הגוגל. בבגד גוף אחד כפות הידיים צמודות אל הירכיים כך שניתן לעמוד בתנוחה כפופה ופתיינית בלבד, בבגד אחר כפות הידיים מחוברות אל המותן וכדומה. את הדוגמניות שלה צילמה מינאיאה על רקע טבע פראי כביכול, על מנת להציגן כחיות נדירות ונחשקות.
הנה דוגמא נוספת בתנוחה אופיינית –
הדימויים על גבי הטקסטיל הם כמובן המשך ישיר לעיסוק הקודם שלה – בנקודת המבט של המערב על מה שהיא בעיניו “טרופיקאנה”. ראשיהן של הדוגמניות מכוסים אף הם, וכך נמחקת זהותן של הנשים והן הופכות להיות “מוצר לקניה”. בנוסף, הדמות הנשית אמנם משדרת עוצמה ופתיינות, אך גם נדמית כלואה וכנועה בבגד הגוף המגביל, המצמיד את איבריה אלו לאלו.
כל אלו, כמו שאר עבודותיה של מינאיאה, מתחברים לאמירה אמנותית על יחסי הכוחות בין גברים לבין נשים, ובין מי שרואה עצמו מתקדם לבין הזר והאחר. נקודות למחשבה…
*כל התמונות מתוך האתר של האמנית
